במעי הדק מתרחש תהליך הספיגה של המזון המעוכל והעברתו לדם. במעי הדק קיים גם המשך של תהליכי עיכול של אבות המזון .אם המזון שבקיבה אינו מתפרק כראוי על-ידי מיצי העיכול, הוא עובר תהליך של תסיסה וריקבון, ההופכים את המזון לחומרים רעיליםהמגרים את דפנות המעי הדק ועלולים לגרום לדלקת.

המעי הדק של האדם נועד לקלוט רק מזון ולא כל חומר אחר. התזונה של האדם המודרני כוללת חומרים שאינם מזון כגון מלח, קפה, קקאו, בירה, יין חומץ, צבעי מאכל, חומרים משמרים, תרופות, כימיקלים שונים, חומרי הדברה ועוד. כל החומרים הנ"ל מגרים את הדפנות הרגישים של המעי הדק, פוגעים ברקמה הרירית, השומרת עליו וחושפת אותו לדלקות כרוניות.

עצירות כרונית וממושכת עלולה אף היא לגרום לדלקת המעי הדק  וזאת משום שעצירות כרונית גוררת שימוש בחומרים משלשלים, שגם הם מגיעים למעי הדק ומזיקים לו, וכן משום שהעצירות עלולה לחסום את המעבר בין המעי הדק למעי הגס. חסימה זו גורמת לכך שחומרי הפסולת ושיירי מזון בלתי מעוכל אינם עוברים למעי הדק ומתפרקים על-ידי חיידקי תסיסה וריקבון לפני הגיעם למעי הגס.

הטיפול המקובל בתרופות הוא בבחינת הוספת שמן על המדורה. במקום לנקות את המעיים מרעלים עוד מוסיפים להם רעלים.  הטיפול המקובל עלול לגרום להתפתחות מחלות נוספות כגון אנמיה, דלקת פרקים, אוסטיאופורוזיס, למחלות עור ועוד.

 

 

כדי להתרפא ממחלת הקרוהן ולהחלים ממנה באופן מוחלט צריך להסביר מה זאת "דלקת" ואיך ניתן להתרפא ממנה.

דלקת היא מצב שבו צריך הגוף להחליף באופן מיידי קבוצת תאים ברקמה כלשהי, שנפגעו מסיבות פנימיות או חיצוניות.  הדלקת כוללת שני שלבים . השלב הראשון מתבטא בכאבים, חום, נפיחות והפרשות. זהו השלב האקוטי, והוא מייצג את המאמץ המוגבר של הגוף לזרז את הריסתם וסילוקם של התאים הפגועים. בסיום השלב הראשון מתחיל השלב השני של בניית רקמה חדשה מתאים בריאים חדשים.

השלב השני אפשרי רק אם מסתיים השלב הראשון והוא בא אל סיומו הטבעי.  אם מדכאים את התופעות של השלב הראשון, אין כל אפשרות שיתקיים השלב השני. סיבה נוספת לאי הופעת השלב השני היא אי סילוק הסיבות שגרמו לדלקת.

כל איבר חולה או רקמה חולה זקוקים למנוחה כדי שייווצרו תנאים מתאימים להחלמה. עצם שבורה זקוקה למנוחה, שריר זקוק למנוחה, הלב זקוק למנוחה וגם המעיים זקוקים למנוחה. מנוחה מוחלטת למעי הדק הוא תנאי הכרחי לריפוי הדלקת. בשעת דלקת במעיים קיימת הפרשה מהרקמה הרירית והמעיים אינם מסוגלים לספוג חלקי מזון. הפרשה וספיגה הן שתי פעולות הפוכות ומנוגדות, והן אינן יכולות להתקיים

בעת ובעונה אחת.  קשה מאד לשכנע חולה במחלת קרוהן להפסיק לאכול או לצמצם את המזון באופן משמעותי מאחר ומרבית החולים במחלה זו סובלים מתת משקל והם חוששים לרזות עוד יותר.

החשש הזה הוא אמנם מוצדק, והצום עלול לגרום לירידה נוספת במשקל, אבל מצד שני, הצום יוצר תנאים להחלמה, השלשולים נפסקים, המזון נספג כראוי וכתוצאה מכך מתחילה עליה הדרגתית במשקל.

בשלב הראשון של הטיפול צריך להביא להפסקת השלשולים. זאת ניתן לעשות על-ידי צום מוחלט של יום יומיים לפחות או על-ידי מוצרי מזון מסוימים הממתנים את פעולת המעיים.

המזון היעיל ביותר לטיפול בשלשולים הוא מיץ של צברים. החיסרון הוא שהוא אינו מצוי כל השנה.

המיץ צריך להיות טרי ולא אחרי אכסון במקרר.  אפשר לשתות  4 -5  כוסות מיץ ליום בהפסקות של 2-3 שעות. אבקת חרובים וסירופ חרובים גם-כן מומלצים. ניתן להשיג אותם בבתי-טבע.

מערבבים 1-2 כפיות אבקת חרובים בכוס מים חמים או פושרים ושותים כארוחה בפני עצמה. במקום אבקת חרובים אפשר להשתמש בסירופ חרובים. מערבבים כפית עד שתי כפיות סירופ חרובים בכוס מים חמים או קרירים.

מוצרי מזון נוספים מומלצים בשעת שלשולים הםגזר מבושל, דייסת קמח תירס, מיץ תפוחי עץ מתוקים, מיץ רימון מתוק, בטטות אפויות.

בשלב השני של הטיפוללאחר הפסקת השלשולים עוברים לתזונה המבוססת על מזון צמחי בלבד ללא חלבונים מהחי.

 

שומנים- השומן היחיד המומלץ הוא אבוקדו בכמות קטנה  1-2 כפות.

חלבונים-עדשים מונבטות ושקדים. כל אחד מהם לא יותר מפעמיים בשבוע.

עמילנים- המומלצים ביותר הם:  בטטות, תפוחי אדמה, אורז מלא, קמח תירס, דוחן, סולת, כוסמת.

ירקות חיים: ירקות חיים כדאי לצרוך בצורת מיץ או מרוסקים היטב על פומפיה.

הירקות החיים המומלצים הם:  חסה, מלפפון, גזר, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, נבטי אספסת, נבטי מש

ירקות לבישול: קישוא, דלעת, דלורית, שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, שמיר, גזר, אפונה טריה, שעועית טריה.

פירות:הפירות המומלצים הם:  בננות, תפוחי עץ מתוקים, אנונה, אגסים, אפרסק, משמש מתוק,מיץ צברים, מיץ רימון מתוק, אבקת חרובים וסירופ חרובים.

 

יש להימנע מכל מזון חמוץ, חריף מלוח, מפולפל ומטוגן.

לחם ומוצרי קמח שונים אינם מומלצים.

לא מומלץ:  אגוזים, מוצרי סויה, בוטנים, גרעינים.

כל החלבונים מהחי

חומרים משמרים וצבעי מאכל

מלח, סוכר, דבש

תה, קפה, קקאו

בירה, יין, חומץ, ירקות כבושים

שמן, מרגרינה, חמאה, קוקוס, מיונז.

מזון מטוגן, תבלינים חריפים, שימורי מזון

מזון קר מדי או חם מדי

 

לסובלים מדלקות המעי הדק אסור שתגיע הרבה תאית למעייםולכן אסור להם לבלוע גרעינים וזרעים של פירות וירקות.  כדי למנוע בליעת תאית גסה וסיבים רצוי לאכול חלק מהפירות והירקות בצורת מיצים, או מרוסק בבלנדר או על פומפיה. חשיבות יתר נודעת ללעיסה טובה, שמירה על צירופי מזון נכונים ורווחי זמן בין הארוחות.  מעיים מודלקים רגישים מאד לחומרים כימיים ועל-כן יש להקפיד על צריכת מזון אורגני, במיוחד בשלב ההחלמה מהמחלה.

 

תהליך ההחלמה מהמחלה הוא אטי מאד ואין כל אפשרות לזרז או להחיש אותו.  הוא כרוך לפעמים במשברים שונים.  אחת הבעיות הקשות בתהליך ההחלמה היא עניין המשקל. מרבית החולים במחלת קרוהן מאבדים ממשקלם, הם חלשים, ומנסים לעלות במשקל על-ידי אכילת יתר. התוצאה היא ברוב המקרים הפוכה מהמצופה. הירידה במשקל אינה תוצאה של אי אכילה כי אם של אי ספיגה.  לפיכך, עד שלא ייפסקו השלשולים ותשתפר הספיגה אין כל סיכוי לעלייה במשקל.

החזרה למשקל תקין יכולה לארוך חודשים או אפילו שנהשנתיים.

ההתחדשות של רקמת המעי הדק היא אטית מאד מאחר והמזון המגיע למעיים, אפילו המזון הטוב ביותר, מגרה את דפנות המעי ומעכב במידה מסוימת את תהליך הריפוי. לכן, בכל מקרה שיש אפשרות לקיים צום מוחלט, תהליך הרפוי יהיה יותר מהיר. כמובן שצום יש לבצע רק בהשגחת מטפל שהתמחה בצומות.