צד ימין - פנוי לעריכה

תרגום:

רקע היסטורי:

"כל חלק בגוף מחדש ומתקן את עצמו על ידי יכולתו הפנימית לספוג מזון מסביבתו הקרובה ולהטמיעו, לארגנו ולהפוך אותו לחומר הדומה לחומר שממנו הוא עצמו בנוי, ולהטביע בו את תכונותיו החיותיות".
מדברי ד"ר שלטון

הגישה נולדה במאה ה-19 בארה"ב ע"י רופאים ואנשי מדע (ד"ר טרול, ד"ר טילדן, ד"ר ג'קסון וד"ר בירכר בנר) אשר סבלו בצעירותם ממחלות קשות ואשר היה להם כח ומניע חזק בחיפוש פתרון למחלותיהם שלהם ושל האנושות כולה. הם הבינו שאורח חיים שגוי הוא הסיבה האמיתית למחלות וביקשו להשפיע על האנושות לחזור לאורח חיים בריא על ידי אימוץ הרגלי חיים טובים. הם הפיצו את גישתם בספרים, ומאמרים בכתבי עת, הקימו מכללות להכשרת תלמידים שיטפלו בחולים באמצעי בריאות טבעיים במקום בתרופות והקימו מרכז בריאותי בטמפה אשר בפלורידה ארה"ב
www.anhs.org
ד"ר הרברט שלטון היה חלוץ השיטה והגדול שבהם, פרסם ספרים לרוב, אשר את חלקן תירגם לעברית אליהו לוי מאמירים. (רשימת ספרים מומלצים לקריאה)
הרפאים הנ"ל יסדו את שיטת הבריאות הטבעית (הטבעונות) אשר הולכת ומתפתחת ומוצאת לה חסידים רבים הן בארה"ב, אוסטרליה ואירופה. מאות אלפי אנשים אימצו את השיטה והצליחו להחלים באמצעותה ממחלות שונות וליהנות מחיים בריאים.
התזונה הטבעונית היא המתאימה והבריאה לאדם, ויחד עם זאת היא יכולה להיות גם טעימה ומהנה.
ניתן להתנסות במזון זה בסדנאות המזון שאני מקיימת.

ד"ר טילדן שחי בין השנים 1851 ועד 1940 הטיל ספק בשימוש בתרופות לריפוי מחלות. לאחר לימוד וקריאה הגיע למסקנה שחייבת להיות דרך כלשהי לחיות באופן שאינו יוצר מחלות. מתחילת עבודתו כרופא הוא לא השתמש בתרופות, אלא מימש את התיאוריה שלו בדבר טיהור הגוף מרעלים כדי לאפשר לכוחות הריפוי הקיימים באדם לשקם את הבריאות ולימד את חוליו כיצד לחיות כדי לא ליצור רעלת, וכך לשמור על גוף בריא חופשי ממחלות.
ניתן לקרוא את ספרו "הרעלה עצמית" שגם תורגם לעברית על ידי אליהו לוי.
ויש עוד מספר רופאים שאימצו גישות של הבריאות הטבעית וכל אחד הוסיף את הפאן האישי שלו כמו למשל ד"ר אן ויגמור שהוסיפה את שתיית מיץ עשב החיטה ודוגלת באכילת מזון לא מבושל, ד"ר מאיר שדגל בצומות ושתיית מי מלח לניקוי הגוף ועוד...


וכאן המקום לצטט גם את הרמב"ם שחי לפני 800 שנה והוא היה רופא דגול "משלנו":

"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעות הבורא, והוא חולה. לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים".
ועוד אמר: "נפש בריאה בגוף בריא".


שלושה דברים מאפיינים את הרמב"ם כרופא: 
# ההערצה לטבע 
# התפיסה ההוליסטית של גוף ונפש 
# אוכל ופעילות גופנית הם המרכיבים המרכזיים של בריאות האדם
ומי שיתמיד בתזונה נכונה והתעמלות הולמת יחיה בבריאות טובה. לדבריו, אם אדם ידאג לגופו כשם שהוא דואג לחמורו, לא יהיה חולה. הרי אין מי שנותן לחמורו יותר מדי אוכל ואין אדם שמעמיד את חמורו ללא תנועה, פן יתנוון. לעומת זאת, האדם מאביס את עצמו, אינו מפעיל את גופו ואחר-כך מתפלא שאינו בריא כמו חמורו.
רבים מהדברים שכתב הרמב"ם במאות ה- 12 וה-13, נכונים גם לתקופתנו.
1. החולה צריך להיות שותף מלא - מול התפיסה של היפוקרטס (אבי הרפואה המודרנית) על פיה הרופא יודע הכל ולא חייב לתת הסבר לחולה, דגל הרמב"ם בשותפות החולה בהחלטות. לשיטתו, אין לצוות על החולה אלא לומר לו מה הבעיה ולהציע לו טיפול. זוהי דרכה של הגישה האוטונומית שרווחת היום, וששמה דגש על זכות האדם על גופו וזכותו לקבוע מה ייעשה בו, בדומה לחוק זכויות החולה של היום.
2. לאכול מעט, ורק כשרעבים – ב"הלכות דעות" פרק ד' כתוב: "צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים. ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא, ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך רגליו יעמוד מייד. לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו אלא יפחית כמו רביע משבעתו, ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו, שותה מה שהוא צריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים".
ועוד אמר: "אדם צריך לאכול בימי החמה (בקיץ) לא יותר מאשר שני שלישים מהכמות שהוא אוכל בימי הקור." כיום יודעים שבקיץ לא בריא לאכול אוכל כבד ולהסתובב עם בטן מלאה. ועוד אמר: שבקיץ לא רצוי לאכול אוכל חם ולא להרבות בתבלינים שמחממים את הגוף. לעומת זאת הציע בימי הגשמים להרבות בתבלינים ולאכול מזון חם ומתובל.
היה לו גם מה לאמר על האופן שבו אמור האדם לאכול את ארוחותיו: "לעולם כשיאכל אדם, יישב במקומו ולא יהלך ולא ירכב על סוס ולא יטייל"...ואני מוסיפה לצפות בטלוויזיה או לקרא עיתון, כלומר - ליד השולחן בבקשה.
3. צריך לישון 8 שעות בלילה- הוא חילק את היממה לפי 8 שעות תישן, 8 שעות תעבוד, ו-8 שעות תלמד תורה כלומר תעסוק בדברי רוח.
4. עדיף בלי תרופות - כרופא מתקדם הוא סבר "שלא תמיד צריך להלעיט את הגוף בשיקויים ותרופות. לדעתו, תופעות רבות של אי נחת מהבריאות לא צריכות טיפול בעזרת כימיקלים, ועדיף לתת לטבע לרפא את הגוף. לדבריו, אם אדם יתחיל לקחת מרקחות ושיקויים הוא יתמכר להם. ואז, אם יתרגל ויתמכר לא יוכל בלעדיהם, יצטרך להגדיל מינונים וגופו יתרגל לכך שבלי חומרים אלה הוא אינו מסוגל לתפקד.
5. צריך לחשוב בריא – הרמב"ם ראה שלא ניתן להפריד בין גוף לנפש. לדעתו , אם אדם יחשוב שהוא בירא, יהיה בריא יותר ממי שחושב עצמו חולה. ככל שהאדם מכניס לו לראש שהוא חולה – המחלות באות אליו. הוא הבין שמחלות רבות הן תוצאה של קשר גוף נפש.
ראשי תיבות ל"בריאות" לפי הרמב"ם
בולם
רוגזו
יפחית
אוכלו
ויגביר
תנועתו
אלה העקרונות שיפים לנצח

גישת ה"הגיינה הטבעית" או הבריאות הטבעית מבוססת על הביולוגיה והפיזיולוגיה לשמירה על הבריאות באמצעות הרגלי חיים טבעיים.

גוף האדם הוא המכונה המשוכללת בעולם, אשר הגיע לעולם זה ללא הוראות יצרן לתפעול נכון, אבל ידוע לנו שגופנו שואף תמיד להיות באיזון והוא מסוגל לתקן את עצמו לבד ללא הפרעה חיצונית במידה ומאפשרים לו ולא נגרם עדיין נזק בלתי הפיך.


נבנה ע"י סייטים - בניית אתרים   |  וובדיז - קידום אתרים   |  תוכנית שותפים created by sycx